לחגוג ניצחונות קטנים

ריצת חיי – מרתון אחרי סרטן.

לפעמים השמיים נופלים עלינו, מבלי שביקשנו, מבלי שהתכוננו.

ואנחנו מבינים שאנחנו חייבים להרים אותם חזרה למקומם.

כדי שנוכל לחזור לחיינו, לשגרה האהובה עלינו.

ליהנות שוב מהשמש המלטפת.

לי זה קרה לפני שנתיים, השמיים נפלו עליי, לא הייתי מוכן ובטח שלא ביקשתי.

אבל היה לי ברור, כך זה לא יסתיים.

ישנם הרבה רגעי ניצחון בחיינו. אבל יש כאלה שישנו אותנו.

את ריצת המרתון 42.2 היום סיימתי בשיא אישי. 3:27:33 שעות. 4:55 לק"מ.

הרמתי את השמיים גבוה מכפי שהיו לפני כן.

לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן. מחלה שהותירה בי נכות.

חזרתי.

אינני יודע מה יהיה מחר, ובטח לא בעוד שנה.

אבל תמיד אשתדל לחיות טוב ונכון.

ליהנות עם ילדיי הקטנים ואישתי האהובה.

לחגוג ניצחונות קטנים, לרקוד ניצחונות גדולים.

לרוץ בבקרים עם משקפי השמש במסלול האהוב עליי. להסתכל על השמיים.

ולראות שהם בגובה הנכון. מאירים לי את חיי..

באהבה לכולם

בריאות

לחגוג נצחונות קטנים